רוב בעלי העסקים שחוששים לנהל לבד את החשבונות שלהם, אומרים שהם לא יודעים אילו הוצאות מוכרות לעסק שלהם. ברור שכל ההוצאות שהן חלק מהעסק כלומר משתמשות ליצור ההכנסה מהעסק - מוכרות במלואן. הנה רשימה חלקית:
חומרי גלם, שיווק (גוגל, פייסבוק, בניית אתר אינטרנט), פירסוםפרסום (מודעות), צרכי משרד, קורסים מקצועיים (אבל לא לימודים לתואר!), ספרות מקצועית, משכורות, הוצאות משפטיות (לדוגמה: שכ"ט לעו"ד עבור חתימה על חוזה שכירות, הוצאות תביעה משפטית), נסיעה לחו"ל לצורך השתלמות או עסקים, אם יש חשבון בנק נפרד לעסק אז גם הוצאות הריבית והעמלות ניהול החשבון, ציוד משרדי, מחשבים וכל הציוד שקשור בהם, תוכנות, קנסות, נסיעות במונית, באוטובוס וברכבת, הובלות, עמלות לסוכנים ולמפיצים, ביגוד מקצועי ואיפור לאומנים.
לא לשכוח תרומות לעמותות מוכרות, מתנות לאירועים של לקוחות או ספקים,לכל עסק יש אופי משלו ולכן הוצאה של האחד היא לא הוצאה של השני. לדוגמה: עסק לעיסוי ירכוש נרות ריחניים, שמן עיסוי, שולחן עיסוי ואלו הוצאות מוכרות.
אבל אם אתה טכנאי מחשבים לא תוכל לרכוש נירות ריחניים לעסק ולטעון שזו הוצאה עסקית מצד שהי המעסה לא יכול לרכוש ציוד מעבדה ולטעון שזו הוצאה מוכרת
הוצאות על הרכב: רכישת הרכב, טיפולים ברכב, דלק, טסט, ביטוח של הרכב מוכרות רק בחלקן. בפועל מזינים אותן לכספית ורו"ח שלך יעשה סדר כשהוא יכין את הדו"ח השנתי.
ההוצאות שלא מוכרות במלואן הן טלפון סלולרי והוצאות דלק – אותן רושמים במלואן (מוכר רק 2/3 מהמע"מ. כספית תחשב זאת אוטומטית), ומתאימים אותן רק בדו"ח השנתי, כלומר לא במהלך השנה.
ההוצאה בעייתית, כי התקנות לא ברורות.
פגישות בבתי קפה וארוחות לא נחשבים כהוצאה מוכרת.
כיבוד קל (קפה ועוגיות) מוכר ב-80% רק אם הוא נצרך במקום העסק.
כיבוד במשרד -- יש להפריד בין כיבוד ללקוחות – המעמ מוכר ב-100% לבין כיבוד לעובדי המשרד – המע"מ לא מוכר בכלל.
94